שנאפס הוא סוג של משקה אלכוהולי מזוקק. השם שנאפס במקור הוא גרמני, ומשמעותה של המילה היא כל סוג של משקה אלכוהולי חזק. השנאפס הגרמני הוא משקה צלול וחסר צבע, עם נגיעה קלה של טעמי פירות. הוא אינו מתוק במיוחד, ומזכיר מעט את המשקה "או דה וי" הצרפתי (שפירושו "מי החיים"). הוא מכיל 40% אלכוהול בנפח בדרך כלל, ותהליך יצורו כולל זיקוק של פירות מותססים. במשקה המקורי אין תוספות של סוכר או חומרי טעם אחרים – הכל טבעי. בשל התהליך הדומה, שנאפס כזה מזכיר לעיתים בטעמו וודקה.
אך ישנו סוג נוסף של המשקה – שנאפס אמריקאי. בתהליך היצור שלו מערבבים כוהל דגנים עם פירות מסוגים שונים, ומוסיפים סוכר וגליצרין אשר יוצר משקה סמיך וחלק, דמוי-סירופ. שנאפס אמריקאי, אם כן, הוא למעשה סוג של ליקר. השנאפס האמריקאי מכיל בין 15%-20% אלכוהול בנפח. אך אין לטעות – ליקר ושנאפס, אם כי הם מזכירים זה את זה מאוד, הם לא זהים ולא מדובר בשמות נרדפים...
שנאפס אמריקאי הוא בדרך כלל השנאפס המוכר לנו. ישנם טעמים שונים ומשונים למשקה, כמו דובדבן, אפרסק ותפוח – אך לא רק טעמי פירות: אפשר למצוא שנאפס בטעמי קינמון ומנטה. מדובר במשקה חזק, ומומלץ להגיש אותו בדרך כלל קר היישר מהמקפיא. בגלל מתיקותו ומרקמו הסמיך, הוא משמש לעיתים קרובות כקינוח טוב, ובדרך כלל שותים אותו בפני עצמו - נקי או עם קרח. אם הוא חזק מדי לטעמכם – אפשר לדלל עם משקאות קלים. כמו כן, בזכות טעמם המגוון משמשים השנפאסים למיניהם כמרכיבים משמעותיים בקוקטיילים: כאלו המוכרים יותר, כגון סקס על החוף, מרגריטה וגן עדן, או מוכרים פחות כמו גיליוטינה, פסיפנונה ובארט סימפסון.
אולי אין לו שם יוקרתי והוא לא נפוץ כמו משקאות חריפים אחרים, אך מחירו הזול והטעמים המצוינים עושים את השנאפס לתוספת מצוינת לארון המשקאות הביתי, מוכן לשליפה במקרה הצורך לערבוב משקאות בתדלוק שלפני היציאה למסיבה, וגם כאופציה לשוט חזק בין הבירות בפאב. שתו באחריות וסעו בזהירות.
.jpg?id=9428797)
