סוגי יין

במהלך ההיסטוריה סוגי יין שונים נודעו על פי שמות המציינים את מחוז מוצאם ולעתים גם את הסגנון שלהם למשל יין בורדו בצרפת, ריוחה בספרד או קיאנטי באיטליה כולם שמות סוגי יין שנקבעו לפי ה- יין הפופולרי ביותר המיוצר באזור על שמו הם נקראים.
חלוקת סוגי יין בצורה זו מקובלת בעיקר באירופה ומאפשרת לדעת מה מוצאו של ה- יין ומה הם סוגי הענבים מהם הוא מורכב ושיטת הייצור שלו. בארצות העולם החדש (ארה''ב, צ'ילה, אוסטרליה, וגם ישראל) נהוג  לציין את סוגי הענבים המרכיבים את ה- יין.

סיווג ראשוני של סוגי יין

כיום מקובל יותר לקבוע את  סוגי יין על פי שנת הבציר שלהם כיוון שלרוב יין מיוצר מענבים שנבצרו באותה השנה. סוגי יין רבים הולכים משתבחים ככל שחולף הזמן בתהליך של יישון ה- יין בחביות עץ או איחסון נכון של בקבוק יין במרתפי יין או במקררי יין יעודיים. מביני יין רוכשים לרוב בקבוקים של סוגי יין שיוצרו בתקופות בציר הנחשבות טובות במיוחד כיוון  שתקופות אלה ידועות באיכות היין שמופק בהן.

סיווג משני של סוגי יין

סיווג משני עבור סוגי יין נעשה על פי צבע-  אדום, לבן, סמוק (רוזה) או על פי תכונה-  מבעבע, מחוזק, וכ''ו. צבע יין נקבע על פי נוכחות קליפות הענבים במהלך התסיסה הראשונית כיוון שהצבע של התירוש הוא שקוף. יין אדום מיוצר מענבים שחורים או אדומים והצבע האדום מתקבל מקליפות הענבים אשר תוססות יחד עם התירוש. יין לבן מיוצר מענבים לבנים, כשבתסיסה מופרדות קליפות הענבים מהעסיס וכך מתקבל יין שקוף עד צהבהב או ירקרק. כאשר מכינים יין מענבים אדומים ומשאירים את הקליפות לתקופת תסיסה קצרה מתקבל לרוב יין סמוק שצבעו ורדרד (רוזה).
סוגי יין מבעבע כגון שמפניה הם יינות המכילים כמות גדולה יחסית של פחמן דו חמצני אשר נשאר ביין לאחר תהליך התסיסה או מוסף לין לפני הביקבוק.
יין מחוזק הוא מתוק יותר ומכיל אחוז אלכוהול גבוה מזה של יין רגיל. ביין מחוזק מופסק תהליך התסיסה על ידי הוספת אלכוהול ל- יין, מה שהורג את השמרים וגורם להישארות כמות סוכר גבוהה יותר ב- יין. תוספת ה- אלכוהול גם מביאה לכמות ה- אלכוהול הגבוהה ב- יינות אלו. סוגי יין עיקריים של יינות מחוזקים הם : מרסלה, מדירה, שרי ופורט.

סיווג סוגי יין על פי טעמם

דרך נוספת לסווג סוגי יין היא הרושם שהיין משאיר על השותה בטעימה הראשונה. יין יכול להיות מתואר בתור יין יבש, חצי יבש, חצי מתוק או מתוק. סיווג זה מתייחס לרמת הסוכר שנשארה ביין בתום התסיסה. יין יבש הוא יין שכמעט לא נשאר בו סוכר, ביין מתוק נשאר סוכר רב ביין.
יש חובבי יין הקובעים את סוגי יין על פי התחושה שהיין משאיר בפה עם הטעימה. חלוקה מקובלת ל- סוגי יין היא לפי התכונות הבאות:
עפיצות-  יין אדום המכיל כמות טאנינים גדולה יחסית המקנה לו עפיצות, תחושת החספוס בפה בעקבות הלגימה (כמו בזמן אכילת פרי בוסר). יינות עפיצים נחשבים כבדים יותר.
מתיקות-  מורגשת בקדמת הלשון ובאה משאריות סוכר וטעמים של פירות.
חומציות - תחושת "לימוניות" בצידי הלשון, שמאזנת את המתיקות. תחושה זאת אמורה להיות חזקה יותר ביין לבן מאשר ביין אדום.
טעמים-  האם ה- יין מלא, בעל גוף, חלק וקטיפתי והטעמים מודגשים, או שהוא משאיר בפה תחושה מימית.
אלכוהול- ב- יינות מודרניים, כמו יין ישראלי ושל העולם החדש, אחוז ה- אלכוהול ב-יין גבוה יחסית. לעיתים ניתן לחוש ב- אלכוהול המשאיר תחושה חמה בפה.
סיומת היין- כמה זמן לאחר שבולעים את היין, הוא משאיר תחושות וטעמים? ככל שהיין משאיר טעם לזמן ארוך יותר, הוא איכותי יותר.