ג'ין הוא משקה אלכוהולי מזוקק בטעם גרגירי ערער. מקור שמו מצוי למעשה בשם הצרפתי למשקה ערער שהיה נפוץ בעבר בהולנד ובאירופה בכלל. תהליך הייצור של המשקה (ג'ין) הבסיסי כולל זיקוק של דגנים לכוהל שקוף וחסר צבע, בעל אחוז אלכוהול גבוה ביותר, ולאחר מכן הוספה של צמחי תבלין שונים. מלבד הערער, כוללים תבלינים אלה בין השאר גם קינמון, איריס, כוסברה וליקריץ. בשלב הבא עובר הנוזל זיקוק דודי ודילול במים, והמשקה מוכן למזיגה! ישנם סוגים שונים של ג'ין, שנבדלים זה מזה בתהליך ההכנה או בהרכב התבלינים - אך הנפוץ ביותר הוא הג'ין הלונדוני היבש. ג'ין משמש לעיתים קרובות כרכיב משמעותי בקוקטיילים רבים, כגון ג'ין-טוניק, מרטיני, לונג-איילנד אייס-טי ועוד.
מעקב אחר מקורותיו של הג'ין יקח אותנו עד הולנד של המאה ה-17. המצאתו מיוחסת בדרך כלל לרופא גרמני בשם פרנציסקוס סילביוס, שמכר אותו בבתי מרקחת בהולנד. הג'ין שימש בתקופה ההיא כתרופה למחלות קיבה וכליות. בהמשך התפשט הג'ין ההולנדי גם לאנגליה – שם הוא גרם לצרות צרורות. למען האמת, קשה למצוא משקה אחר שהביא להשפעות חברתיות כה נרחבות, כמו הג'ין בבריטניה. האנגלים, שהיו מסוכסכים עם צרפת, העלו את המיסוי על הברנדי הצרפתי ועל יצור הבירה המקומית לקראת סוף המאה ה-17. כמו כן, ביטל הפרלמנט את הצורך באחזקת רישיון ליצור ג'ין.
כתוצאה מכך, כבר באמצע המאה ה-18 היקף יצור הג'ין היה כה עצום, עד שהוא עקף את כל המשקאות האחרים – כולל בירה! - בסיבוב. מחירו הזול הפך אותו לפופולארי במיוחד בקרב בני המעמד התחתון. הוא היה כה נפוץ וזול עד שגברים ונשים בילו את רוב זמנם במסבאות, בשתייה ובהשתכרות. אחוזי התמותה עלו באופן משמעותי בשל הבעיות הבריאותיות להם גרם המשקה, התפוקה ירדה, ילדים מתו בהמוניהם מהזנחה - המרקם החברתי האנגלי כמעט קרס. אגב, המצב הקשה של התקופה מונצח בציור מפורסם של הוגארת', "סמטת הג'ין". בשלב הזה זו ההשתכרות וההוללות ההמונית היתה עדיין בעיה של המעמד הנמוך, אך כאשר הצבא התקשה בגיוס חיילים חדשים והעשירים התלוננו כי אין להם מספיק משרתים ופועלים – רק אז התעורר הפרלמנט והחזיר את הפיקוח על מבשלות הג'ין.
.jpg?id=9428797)
